שגיא וינבאום, משרד עורכי דין דיני עבודה מעסיק הגברת אכיפה דיני עבודה עדכוני מעסיקים עדכוני מעבידים שגיא וינבאום עוד דיני עבודה מעסיקים - חוזר לקוחות 2014
 
  
 
   
   
הנדון: עדכון מעסיקים נובמבר 2014
 
להלן מספר עדכונים חשובים מהתקופה האחרונה בתחום החקיקה הרלוונטית לדיני העבודה:
א. עדכון ערך יום הבראה במגזר הפרטי- תחולה מיום 1.7.2014;
ב. שינוי בתחשיבי נקודות זיכוי למס הכנסה לעובדים זרים;
ג. צו הרחבה לעידוד והגברת תעסוקה של אנשים עם מוגבלות, בתחולה על המעסיקים מעל 100 עובדים;

 
א. עדכון ערך יום הבראה לתשלום קצובת הבראה - למגזר הפרטי
  1.          ביום 5 באוקטובר 2014 פורסם צו הרחבה בדבר תשלום דמי הבראה (ילקוט פרסומים מס' 6891).
  2.          צו ההרחבה קובע עדכון לערך יום הבראה לעובדים במגזר הפרטי, שיעמוד רטרואקטיבית מיום 1.7.2014 על סך של 378 ₪.
  3.          צו ההרחבה לא יחול על הבאים: (א) עובדים בשירות הציבורי; (ב) עובדים ששכרם  מוצמד להסכמי שכר בשירות הציבורי; (ג) עובדים במפעלים מוגנים המעסיקים עובדים בעלי מגבלות גופניות, נפשיות או שכליות שאוצר המדינה משתתף בתקציבם, כאמור בסעיף 17 (א) לחוק שכר מינימום, התשמ"ז- 1987.
 
ב. תקנות מס הכנסה (זיכויים לעובד זר)
  1.          כפי שנפרט, החל מיום 1.1.2015 יבוטלו נקודות הזיכוי שחלו בתחשיבי המס לרוב העובדים הזרים. כלפי מעסיקים אשר שכר העבודה נקבע אצלם בערכי נטו (על פי רוב אנו לא ממליצים לעשות זאת משיקולים נוספים שונים), המשמעות תהיה, בין היתר, כי תקורות ההעסקה של אותם עובדים יגדלו.
  2.          ביום 7 באוקטובר 2014 פורסמה הודעת ביטול לכללי מס הכנסה (נקודות זיכוי לתושב חוץ זכאי) אשר קבעו כי בחישוב מס על הכנסה מעסק או משכורת של "תושב חוץ זכאי" יובאו בחשבון 2.25 נקודות זיכוי [1] (להלן – "התקנות החדשות").  
  3.          החל מיום 1.1.2015 יחולו, במקום הכללים האמורים שבוטלו, תקנות המס החדשות "תקנות מס הכנסה (זיכויים לעובד זר), התשע"ה- 2014" [2].
  4.          התקנות החדשות יחולו על חישוב המס על הכנסתו של עובד זר שהופקה בשנת המס 2015 או לאחריה.
  5.          התקנות החדשות מבחינות, לצרכי תחשיב המס, בין שלושה סוגים של עובדים זרים, ובהתאם, נקבעו נקודות הזיכוי במס עבור הכנסתם: 
"עובד זר" – עובד שאינו אזרח ישראל,[3] שהוא בעל אשרה לפי סעיף 2 לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952, או ששהייתו או העסקתו בישראל טעונה אשרה כאמור. היות שחוק עובדים זרים מגדיר עובד זר כמי שאינו אזרח המדינה או תושב בה, הרי שהנחת המוצא תהא כי רשויות המס יתייחסו לעובדים זרים שהינם שוהים בלתי חוקיים בישראל כאל קבוצה העונה על הגדרת עובד זר על פי תקנות המס החדשות. 
"עובד זר חוקי" –עובד זר שהתקיימו בו כל אלה: (א) שהייתו בישראל או באזור והעסקתו בישראל או באזור מותרות לפי דין; (ב) הוא אינו "מומחה חוץ" או "מרצה אורח" כהגדרתם בתקנות ניכוי הוצאות שהייה; (ג) הוא קיבל אשרה ורישיון לישיבת ביקור מסוג ב/1 (עובד זמני) לעבודה בישראל, כאמור בתקנה 5(א) לתקנות הכניסה לישראל, התשל"ד-1974.
"עובד זר חוקי בתחום הסיעוד" – עובד זר חוקי, שקיבל היתר לעסוק בתחום הסיעוד, ושהארכת שהייתו בישראל מתבצעת לפי סעיף 3א(ב) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952;
  1.          הזיכוי לסוגי העובדים הנ"ל יהיה כדלהלן:
  1.                          בחישוב המס על הכנסתו של עובד זר חוקי בתחום הסיעוד, יובאו בחשבון נקודות זיכוי לפי סעיפים 34, 36 ו-36א לפקודה (2 נקודות זיכוי, חצי נקודת זיכוי כזיכוי נסיעה, וחצי נקודת זיכוי נוספת לאשה, בהתאמה).
  2.                          שהה העובד הזר החוקי בתחום הסיעוד בישראל או באזור בחלק משנת המס, יובא בחשבון בחישוב המס על הכנסתו, החלק השנים עשר מסכום נקודות הזיכוי כאמור, כשהוא מוכפל במספר החודשים שבהם שהה בארץ בשנת המס.
  3.                            בחישוב המס על הכנסה של עובדת זרה חוקית שאינה עובדת זרה חוקית בתחום הסיעוד, תובא בחשבון חצי נקודת זיכוי לפי סעיף 36א לפקודה.
  4.                          על חישוב המס של עובד זר ועובד זר חוקי לא יחולו הוראות הפרק השלישי לחלק ג' לפקודה (שעניינם זיכויים, ניכויים וקצבאות ילדים), קרי – לא יהיו זכאים לנקודות זיכוי.  במילים אחרות, רק עובד זר חוקי בתחום הסיעוד יהיה זכאי לנקודות זיכוי מס.
ג. צו הרחבה לעידוד והגברת התעסוקה של אנשים עם מוגבלות  
  1.          ביום 5 באוקטובר 2014 פורסם צו הרחבה בדבר עידוד והגברת התעסוקה של אנשים עם מוגבלויות [4] (להלן- "צו השילוב בתעסוקה"). כניסתו לתוקף של צו השילוב בתעסוקה מיידי.
  2.          צו השילוב בתעסוקה מרחיב את תחולתן של הוראות ההסכם הקיבוצי הכללי שנחתם בין נשיאות הארגונים העסקיים, לבין הסתדרות העובדים הכללית החדשה (האגף לאיגוד מקצועי), ביום 25 ביוני 2014, על כל המעסיקים במשק המעסיקים כ- 100 עובדים ומעלה.
לעניין זה יצוין, כי בקרב מעסיקים בענף הבניין לא יבואו במניין העובדים לצורך חוק זה כל המועסקים במקצועות טפסנות, רצפות, בנאות, טיח וברזל. בקרב מעסיק בענף עונתי, מניין העובדים ייבחן ב 1 בינואר לפי ממוצע 12 חודשים אחרונים.
  1.          צו השילוב בתעסוקה מתייחס להוראות סעיף 9 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998. הוראות סעיף 9 הנ"ל מחייבות מעסיק במגזר הפרטי, המעסיק למעלה מ 25 עובדים, לפעול לקידום הייצוג ההולם של עובדים בעלי מוגבלות במפעל, לרבות ביצוע התאמות במפעל כדי לאפשר העסקה של עובדים אלו.  
  2.          הגדרת עובד בעל מוגבלות בחוק האמור (ס' 5 לחוק) היא: "אדם עם לקות פיסית, נפשית או שכלית לרבות קוגניטיבית, קבועה או זמנית, אשר בשלה מוגבל תפקודו באופן מהותי בתחום אחד או יותר מתחומי החיים העיקריים".
  3.          צו השילוב בתעסוקה קובע כי מעסיק יראה כמי שעמד בחובתו למתן ייצוג הולם של אנשים עם מוגבלות במפעלים המעסיקים 100 עובדים ומעלה:
אם בתום השנה הראשונה לכניסתו של צו זה לתוקף, 2% או יותר מן המועסקים במפעל הם אנשים בעלי מוגבלות;
אם בתום השנה השנייה לכניסתו של צו זה לתוקף, 3% או יותר מן המועסקים במפעל הם אנשים בעלי מוגבלות.
לעניין ייצוג הולם, נקבע כי אנשים עם מוגבלות המועסקים במפעל בתנאים הקבועים בסעיף 17 (א) לחוק שכר מינימום (באישור ובהשתתפות אוצר המדינה), יבואו במניין לצורך חוק זה רק אם העסקתם בדרך זו אינה עולה על שישה חודשים.
  1.          עוד קובע צו השילוב בתעסוקה, כי על מעסיק למנות אדם מטעמו להיות לאחראי על תעסוקת אנשים עם מוגבלות, לשם יישום הוראות הצו. לאור מועד כניסתו המיידית של הצו לתוקף, יש למנות את בעל התפקיד כבר עתה. לא נקבעה מניעה בצו למינוי לתפקיד של עובד החברה שהוא בעל תפקידים נוספים בחברה.  
  2.          העדפה מתקנת ופגיעה בפרטיות בעת קבלה לעבודה:
  1.                          לטעמנו, פרשנות מתבקשת לצו השילוב בתעסוקה, תהיה כי על מעסיק הכפוף לצו ליתן העדפה בקבלה לעבודה לעובדים בעלי מוגבלות, לפחות במסגרת האחוזים הקבועים בצו (ס' 5 לעיל).
כדי ליישם את הוראות צו ההרחבה, לא יהיה מנוס בעת קבלתו של עובד לעבודה מבירור מצבו הרפואי, שכעת יכול לשמש שיקול לטובת העדפתו בקבלתו לעבודה וגם לשם ביצוע ההתאמות הנדרשות במקום העבודה על מנת לאפשר את העסקתו. נמליץ שבירור כזה ייעשה מתוך שיקול דעת, בצמצום מידת הפגיעה בפרטיות ככל שניתן ותוך הבהרה כי השאלות הינן לטובת עידוד קליטת מועמדים בעלי מוגבלות בהתאם לחוק שויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. כמו כן נמליץ על מתן אפשרות למועמד לסרב להשיב על שאלות אלו כדי להמנע מטענות של פגיעה בפרטיות והפרה של הוראות חוק הגנת הפרטיות, תשמ"א - 1981.
   
   
     
 
בכל שאלה או הבהרה בקשר לאמור בחוזר זה, או בכל מקרה שיש צורך בייעוץ פרטני, אנא אל תהססו ליצור קשר עמנו.
האמור בחוזר זה ניתן כמידע כללי בלבד, ובכל מקרה פרטני אין להסתמך עליו ללא ייעוץ משפטי נוסף.
 
בכבוד רב ,
 
הדס שגיא (וינבאום), עו"ד
 
[1] קובץ התקנות מס' 7430, יג' בתשרי התשע"ה, 7.10.2014
[2] שם, שם.
[3] כהגדרתו בסעיף 48א לפקודת מס הכנסה, אשר מפנה לחוק עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים) התשנ"א- 1991 – שמגדיר "עובד זר" כעובד שאינו אזרח ישראל, או תושב בה,  אף אם רואים אותו כתושב לעניין הפקודה.
[4] ילקוט פרסומים מס' 6891
לייבסיטי - בניית אתרים