שגיא וינבאום, משרד עורכי דין דיני עבודה מעסיק הגברת אכיפה דיני עבודה עדכוני מעסיקים עדכוני מעבידים שגיא וינבאום עוד דיני עבודה מעסיקים - הגדלת הפרשות פנסיוניו לעובדים
 
  
                                                                                                                                                            יוני 2016
                                                                                                 
עדכונים בעניין הגדלת הפרשות פנסיוניות לעובדים
 
בתמצית
ביום ה – 1.7.2016 צפויה להכנס לתוקפה הפעימה הראשונה מתוך שתיים, בדרך ליישומם של החובות החדשות אשר הוחלו בעניין הגדלת אחוזי ההפרשות הפנסיוניות לעובדים.
 
המדובר בתיקון רחב היקף אשר תחולתו על כלל המעסיקים במשק.
 
חוזר לקוחות זה בא בהמשך לחוזר לקוחות מחודש ינואר 2016 במסגרתו עדכנו בדבר כניסתו לתוקף של תיקון 12 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה- 2005, על אי הבהירויות שעלו ממנו, הקשיים הרבים שעמדו בפני מעסיקים בדרך ליישומו ועל ההשלכות רחבות ההיקף שעלולות היו להיות לו.
 
בתקופה מאז סוף ינואר 2016 נערכו ישיבות בין נציגי האוצר, ארגוני המעסיקים וארגוני העובדים, גם בוועדת הכספים בכנסת ובסיועה. אלו הניבו את הפשרה המתקנת הבאה, במילים מפשטות: העקרון הכללי שנקבע בתיקון מפברואר 2016, ואשר ענינו השוואת אחוזי הפרשות המעסיקים לתוכניות הפנסיוניות על מנת למנוע הווצרות אינטרס למעסיק לטובת קופה כזו או אחרת, יוותר על כנו ואולם תחולתו תסוייג באופן גורף. זאת כנגד התחייבות המעסיקים להגדלת אחוזי ההפרשות הפנסיוניות, לכלל העובדים ולכל סוגי ההפרשות הפנסיוניות, בשתי פעימות- 0.25% תגמולי מעסיק יתווספו ב- 1.7.2016 ושוב ב- .0.25% נוספים ביום 1.1.2017. העובדים מצידם יגדילו אף הם באחוזים זהים את גובה הפרשותיהם עבור תגמולי עובד. יוגדרו התאמות וחריגים למבוטחי פנסיות ותיקות ועובדים שהסבו ביטוחים מביטוחי מנהלים לקרנות פנסיה.
 
הפשרה עצמה הורכבה מתיקוני חקיקה (שטרם אושרו נכון למועד כתיבת חוזר זה), מהסכם קיבוצי כללי וצו הרחבה אשר הורה על הרחבתו על כלל המועסקים במשק (נחתמו, צו ההרחבה טרם פורסם ברשומות) ומתיקון לנוסח הכללי לסעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים (טרם פורסם נוסח מתוקן). השלמת החקיקה ותיקון נוסח סעיף 14 צפויים (ולכך נקווה) להסתיים עד סוף חודש זה.
 
בחוזר זה נבקש לתמצת עבורכם את סיכום הדברים ואת "השורה התחתונה לביצוע", על פי הפרשנות הסבירה והנכונה בעיננו במצב משפטי מורכב זה שנוצר.
 
 
העקרונות בבסיס תיקוני החקיקה בחוק קופות הגמל
בבסיס התיקונים שהוכנסו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה- 2005 (להלן- "חוק קופות גמל") בתקופה האחרונה, השאיפה ליישם את כלל היסוד שנקבע בדבר חופש הבחירה של העובד לגבי המוצר הפנסיוני בו יהיה מבוטח: סעיף 20 לחוק שנחקק בשנת 2005 קבע לראשונה את זכותו של העובד לבחור בין חסכון בקרן פנסיה או ביטוח מנהלים והקופה / הקרן הספציפית, לאחר מכן נוספו בין היתר, חופש הבחירה של העובד האפשרויות לבחור את תנאי ההצטרפות להסדרים הפנסיוניים השונים, את מסלולי ההשקעה במסלול שבחרו ואת סוכן הביטוח שיטפל בניהול החסכון הפנסיוני שלו.
 
תיקון 12 לחוק קופות גמל, מחודש פברואר 2016, נחקק על רקע חששם של הגורמים הממונים באגף שוק ההון שבמשרד האוצר, מפני "האינטרסים הכלכליים אשר עלולים להתעורר אצל מעסיקים בקשר עם בחירות עובדיהם לגבי קרן פנסיה או ביטוח מנהלים וזאת בשל אותם פערים באחוזי ההפרשות. זאת ביחד עם אדישות קיימת של עובדים רבים בנוגע לסוג המבטח הפנסיוני והתוכנית הפנסיונית שלהם עלולה להביא להשפעה שאינה רצויה על סוג החסכון הפנסיוני של העובד"[1]. מטרת התיקון, כך על פי הגורמים האמורים,[2] היא לייתר את האינטרסים הללו ולאפשר לעובדים בחירה אמיתית בין המסלולים השונים העומדים בפניהם.
 
כוון נוסף שעולה מהחקיקה, אם כי לא באופן מפורש, הוא העדפה ברורה של המחוקק לביטוח בקרנות פנסיה על פני חלופה של ביטוח מנהלים (או קופת גמל במקרים הרלוונטיים).
 
 
תיקון 12 לחוק קופות גמל  
תיקון 12 לחוק קופות גמל הוסיף לסעיף 20 לחוק את ההגבלה לפיה לא יותנה "שיעור ההפקדה" שמפקיד המעסיק בבחירת מיהות המבטח הפנסיוני על ידי העובד, וכן הוסיף התיקון הגדרת המונח "שיעור ההפקדה". "שיעורי ההפקדה" על פי ההגדרה שהוספה, הינם כל אחד מאלו: תגמולי מעסיק והפרשות בגין פוליסת אובדן כושר עבודה (שניהם יחד), או להפרשות למרכיב פיצויי פיטורים[3].
 
כלומר במילים פשוטות: שיעורי הפקדת המעסיק יהיו זהים לחלק התגמולים (תגמולי המעסיק עבור פנסיה או עבור ביטוח מנהלים ביחד עם אובדן כושר), ושיעורי הפקדת המעסיק יהיו זהים לחלק הפיצויים (עבור פנסיה או עבור ביטוח מנהלים). החובה להשוות בין שיעורי ההפרשות תבחן בנפרד לחלק תגמולי המעסיק ולחלק הפיצויים.
 
נבהיר, כי המצב דהיום שונה במובן זה שכיום ניתן למצוא במשק העבודה הסכמים רבים בהם ניתנה לעובדים בחירה בין שני מסלולים פנסיוניים כאשר שיעורי ההפרשה הכוללים בכל אחד מהמסלולים (תגמולים ופיצויים יחד) כמעט זהים אך החלוקה הפנימית בהם שונה (לעיתים לפנסיה 6% תגמולי מעסיק, 6% לפיצויים ו- 5.5% תגמולי עובד בעוד לביטוחי מנהלים 5% תגמולי מעסיק, עד 2.5% עבור אובדן כושר עבודה כך שיבטח לפחות 75% משכר העובד, 8.33% לפיצויים ו- 5% תגמולי עובד).
 
בצד החובה הכללית להשוואת שיעורי ההפרשות, נקבעה הסנקציה שתחולתה עד לתיקון ההסכמים מול העובדים או למקרה בו חרף הכלל חל על עובד שיעורי הפקדה שונים בבחירת מוצרים שונים[4]: העובד יהיה זכאי להפרשה בגובה האחוז הגבוה מבין האפשרויות שניתנו לו, לחוד בחלק ההפרשות לתגמולי מעסיק ולפיצויים (להלן – "הסנקציה"). שאלות רבות התעוררו בהקשר לתיקון האמור, החל מפרשנויות שונות שעלו מאופן ניסוחו המורכב ועד לקשיים אמיתיים וממשיים עם התוצאה וההשלכות רחבות ההיקף שעלולות היו להיות לו (על פי חלק מהפרשנויות האפשרויות) בין היתר על הגדלת גובה הוצאות המעסיקים בביטוחם הפנסיוני של עובדיהם (הגדלה אליה ככל הנראה המחוקק כלל לא התכוון- כפי שאף ציינו נציגי משרד האוצר בפני וועדת הכנסת). לעמדת ארגוני המעסיקים המדובר היה בהגדלת הוצאות המעסיקים בכ – 2-4 מיליארד ₪ בשנה (!)  
 
 
המהלכים לתיקון החקיקה
עוד בטרם "יבש הדיו על הנייר" ועוד בטרם נכנס תיקון 12 לתוקפו כבר התקיימו ישיבות סוערות בפני וועדת הכספים של הכנסת, אז התברר שארגוני המעסיקים כמו גם נציגות העובדים לא שותפו מראש במהלך החקיקה המזורז ויתכן שלא כל ההשלכות של המהלך היו פרוסות בפני המחוקק. נעשו נסיונות להגיע להסכמות על דחיית מועד כניסתו לתוקף של התיקון אך פרק הזמן היה קצר ובסופו של דבר התקדמו המגעים לקראת פשרה כוללת בשיתוף הצדדים כולם ובתיווכו וסיועו של יו"ר וועדת הכספים ח"כ משה גפני.
 
הדיונים והמו"מ היניבו הצעת חוק נוספת במסגרתה יתוקן ויסוייג תיקון 12 (הצעת חוק ממרץ 2016, תיקון 16 לחוק קופות גמל, טרם אושרה)[5], חתימה על הסכם קיבוצי כללי (מסגרת) (פברואר 2016), לאחריו הסכם קיבוצי כללי (מסגרת) מתקן (מאפריל 2016) , צו הרחבה אשר הרחיב את ההסכם הקיבוצי הכללי המתקן על כלל המשק (נחתם על ידי ראש הממשלה ושר הכלכלה נתניהו ביום 23.5.2016)(להלן בחוזר זה- "צו ההרחבה"[6]. כמו כן, הצהרה על כוונה לתיקון נוסחו של ההיתר הכללי לסעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, תיקון אשר צפוי להתפרסם עד לסוף חודש זה. 
 
תמציתם של ההסכמים ותיקוני החקיקה האמורים הינה הפשרה הבאה: העקרון שנבע בתיקון 12 יוותר על כנו ואולם יסוייג באופן גורף, כך שחלקם הארי של המקרים בהם מעסיקים איפשרו לעובד בחירה מבין שתי אפשרויות האחת מסלול ביטוח בקרן פנסיה והשניה מסלול ביטוח בביטוח מנהלים לא יראו בהם הפרה של העקרון והוראות החוק. בהתאם גם תסוייג הסנקציה שנקבעה בצד העקרון.
כל זאת, בכפוף להסכמה על הגדלת אחוזי ההפרשות לגבי כלל העובדים ולגבי כל סוגי הביטוחים הפנסיוניים, בשתי פעימות. הסכמה זו הועלתה על כתב בהסכם מסגרת שנחתם בין ארגוני המעסיקים לבין ההסתדרות ואשר הורחב בצו הרחבה על כלל העובדים במשק. כך נמנע הצורך לתקן את כלל ההסכמים במשק, הענפים, הקיבוציים והאישיים ולשנות את האפשרויות להפרשות פנסיוניות בשני מסלולים כפי שקבוע ברבים מהם.
 
במילים אחרות: הכלל שנקבע בתיקון מפברואר 2016 נותר על כנו ואולם תחולתו סוייגה באופן גורף, וזאת וכנגד התחייבות המעסיקים להגדלת אחוזי ההפרשות הפנסיוניות, בשתי פעימות- 0.25% תגמולי מעסיק יתווספו ב- 1.7.2016 ושוב ב- .0.25% נוספים ביום 1.1.2017. העובדים מצידם יגדילו אף הם באחוזים זהים את גובה הפרשותיהם עבור תגמולי עובד. לתקופה שבין פברואר 2016 ועד ל- 1.7.2016 (בין חקיקת תיקון 12 ועד לתיקונו) יוותרו בתוקפם שיעורי ההפרשות שהיו בתוקף עובר לתיקון 12.
 
 
דה- פאקטו ליישום
בהתאם להסכמות (הסכם קיבוצי כללי שהורחב בצו ההרחבה על כלל המועסקים במשק) ההפרשות הפנסיוניות בחלק התגמולים לטובת עובדים המבוטחים בקרן פנסיה יהיו לכל הפחות בשיעורים הבאים:
 
  5.2.2016 ועד 30.6.2016 1.7.216- 31.12.2016  [7] 1.1.2017 ואילך
מעסיק 6% 6.25% 6.5%
עובד 5.5% 5.75% 6%
 
 
לעובדים המבוטחים בביטוח מנהלים או קופת גמל:
* מתוך חלק תגמולי המעסיק 5% לפחות ישויכו לטובת תגמולים ויתרת ההפרשה תוקצה לרכישת כיסוי ביטוחי למקרה של אובדן כושר עבודה שיבטיח 75% משכרו של העובד. היה ויתרת ההפרשה אינה מספיקה לרכישת ביטוח כזה לעובד נתון (למשל בשל גילו או בשל מצב רפואי), על המעסיק להגדיל ההפרשות עד 7.5% לכל היותר (נראה שאפשר יהיה להסכים להשלמת סכומים מעבר ל 7.5% על חשבון העובד). 
 
לגבי חלק ההפרשות לפיצויים: בהתאם לקבוע בהסכם החל על העובד והמעסיק ולא פחות מ- 6% מהשכר המבוטח. היה ואצל המעסיק שיעור הפרשה שונה לרכיב פיצויי פיטורים לפנסיה ולקופת ביטוח מנהלים, יהיה רשאי המעסיק, להשוות את שיעור ההפרשה לרכיב פיצויי פיטורים לשיעור ההפרשה הנהוג בקרן הפנסיה אך כאמור לא פחות מ- 6%.
* למרות האמור, לא ייפגעו זכויות קיימות של עובד קיים ולא יופחתו אחוזי הפרשות לפיצויים שכבר זכה לקבל קודם לתיקון וכן לא ייפגע עובד חדש אשר יתקבל לעבודה עם פוליסה קיימת בשיעור הפקדה גבוהים יותר. כך גם עובד שבוטח בביטוח מנהלים והופרשו לו 8.33% לחלק הפיצויים וחל עליו סעיף 14 ועבר לקרן פנסיה (בה בדר"כ חלק הפיצויים עומד על 6% בלבד), ימשיך המעסיק להפריש עבורו 8.33% עבור חלק הפיצויים וימשיך לחול עליו סעיף 14 על כלל פיצויי הפיטורים.
 
השכר המבוטח יהיה כפי שהוגדר בהסכם החל על העובד אך לא פחות מהשכר המבוטח המתחייב על פי צו ההרחבה לפנסיית חובה [8]. נציין, כי השכר המבוטח לפי צו ההרחבה לפנסיית חובה משנת 2008 חל על שכר העובד או השכר הממוצע במשק לפי הנמוך; כעת על פי צו ההרחבה, עובד אשר השכר המבוטח שלו גבוה יותר יהיה זכאי להגדלת שיעורי ההפרשות על כל השכר הקובע כפי שנקוב בהסכם העבודה, או תיקון הסכם העבודה בהתאם. בחלק מהמקרים המדובר בהסכמים קיבוציים, ביניהם למשל הסכם הפנסיה החל על התעשיינים ואשר קובע את השכר המבוטח להיות מלוא שכרו של העובד ללא תקרה.
 
 
הקשיים ביישום
עוד צפויים לפנינו קשיים לא מבוטלים ביישום תיקוני החקיקה המתוארים ולהתאמת מערכת ההסדרים החלה אצל כל מעסיק ומעסיק.
 
על אלו מתווספת העובדה כי המדובר במארג חקיקתי מורכב המכיל ניסוחים מסורבלים, אשר כבר נשמעות להן פרשנויות שונות, עובדה המגדילה את אי הבהירות סביב הנושא כולו. 
 
קשיים אחרים ביישום מתייחסים לעובדים המבוטחים בקרנות פנסיה ותיקות אליהם לא ניתן להגדיל את אחוזי ההפרשות (כך על פי חוק) וכך יהיה הכרח בפתיחת קופה פנסיונית נוספת לאותם עובדים, או בעובדים מאוגדים המבוטחים מכוח הסכמים קיבוציים בקרנות פנסיוניות בנוסף לפוליסות אובדן ביטוח עבודה נפרדות המתווספות עליהן (וכך למעשה נוצר "ערבוב" בין שני סוגי המוצרים הפנסיוניים).
 
ניתן לצפות גם התאמות של המוצרים הפנסיוניים אשר ביסודם הינם מוצרים שונים ותוכניות פנסיוניות אשר בבסיסן אחוזי הפרשות שונים[9].
 
הקשיים המתוארים מוטלים לפתחו של המעסיק ביחד עם משימות נוספות מורכבות אשר אף הם אושרו בתקופה האחרונה וביניהן: ביצוע הפקדות ודיווחים דרך מערכות סליקה ממוחשבות, בחירת קרן פנסיה ברירת מחדל אליה יבוצעו ההפרשות.
 
 
אחריות ביטוחית ואחריות פלילית
נמצא חסרים אם לא נדגיש בפניכם שני אלו:
(1) מעסיק שלא ממלא אחר חובותיו בביטוחו של העובד, עלול בקרות ארוע ביטוחי לעבוד, להחשב מבטח חלופי באופן שיחויב לשאת במלוא הנזק הביטוחי.
 
(2) לאגף שוק ההון שבמשרד האוצר סמכויות נרחבות להפעלת סנקציות על מעסיקים, לרבות בהקשר של הפרת חופש הבחירה אשר חובה ליתן לעובד בבחירת המוצר הפנסיוני. משרד האוצר מפרסם ומעודד עובדים לפנות ולהתלונן ("מלשינון"). סמכויות האכיפה כוללות מאסר וקנסות בסכומים של עד
1.8 מליון ₪ (!)
 
לסיכום - המלצות
נמליץ על בחינת כלל ההסדרים הפנסיוניים החלים אצלכם והערכות לקראת כניסתו לתוקף של התיקון לרבות קבלת ייעוץ פרטני.
 
כמו כן נמליץ להמשיך ולעקוב אחר עדכונים בנושא, שכן כאמור נכון למועד כתיבת חוזר זה טרם הושלמו מהלכי התיקון והחקיקה.
 
הננו עומדים לשירותכם בהליך בנסיון למציאת הפתרון המתאים ביישום התיקון כאמור,
 
 
 
בכבוד רב,
 
 
הדס שגיא (וינבאום) עו"ד
 
 
לייבסיטי - בניית אתרים